» חזרה לאתר

© כל הזכויות שמורות
לחרגול הוצאה לאור
בכפוף לתנאי השימוש


שם הספר:
שייח' ג'ראח
שם המחבר: מיכאל בן-יאיר

מהדורה ראשונה, אפריל 2013
מספר עמודים: 47

פורמט: 10.5X18 ס"מ
כריכה: רכה
על העטיפה: מעבר יחידה בריטית בדרך שכן ליד שייח' ג'ראח, 1918. עיבוד של תמר הירדני לתצלום סטריאוסקופי, אוסף מטסון, המושבה האמריקאית
עיצוב: תמיר להב-רדלמסר

מחיר מומלץ: 20 ₪

מסת"ב 978-965-560-000-1
דאנאקוד: 497-1179

    מיכאל בן-יאיר | שייח' ג'ראח   > חדר קריאה

 

שייח' ג'ראח | מיכאל בן-יאיר

שמי מיכאל בן-יאיר, ואני מאוד מקורב לעניין הזה, מהסיבה המאוד הפשוטה שאני יליד השכונה הזו, שכונת נחלת שמעון. נולדתי כאן, בהדסה הר הצופים, אבל מגיל שלושה-ארבעה ימים גרתי בשכונה הזאת עד 48', ואני קצת מכיר את ההתפתחויות בשכונה הזו. גם מזיכרון אישי שלי, ממש חד וברור, וגם ממה שסיפרו לי אחי ואחיותי: אנחנו משפחה קצת ענפה, אני בן חמישי מחמישה ילדים, שלוש אחיות ושני אחים, ואני הצעיר מכולם, והם סיפרו לי. אבל אני גם זוכר בעצמי. ואני באמת מרגיש שייכות רבה מאוד למאבק הזה, ומייד אפרט גם מדוע.

אבל קודם כמה מילים על התקופה שקדמה למלחמת העצמאות. אני ממש זוכר שאותו שטח, שנקרא נחלת שמעון, היה מיושב על-ידי משפחות יהודיות מאוד עניות. השטח הזה נקרא גם שכונת צדיק שמעון או שכונת הגורג'ים, ומתחילת המאה ה-20 התגוררו בו עולי גיאורגיה, גרוזיה. הבית שלנו היה הבית המזרחי ביותר, על הרחוב שנקרא היום דרך שכם. זה היה הבית המזרחי ביותר בשכונה, והייתה בו עמדה של 'ההגנה'. בית בן שלוש קומות, עם שלוש דירות ושתי חנויות. הבית היה בבעלות המשפחה שלנו, בבעלות סבתי, עם רישום בטאבו, רישום לפני הסדר מקרקעין על-פי קושאן תורכי משנת 1921. הקושאן הזה מצוי בידי.

אני זוכר היטב יחסים מאוד טובים בין יהודים לבין ערבים באותה תקופה. השטח שנמצא מזרחית לאזור שנקרא שמעון הצדיק היה לא מיושב, זה היה שטח פנוי. שם נמצא קבר שמעון הצדיק. קצת במעלה, לכיוון הר הצופים, היו שני כוללים: היה כולל אשכנזי והיה שטח פנוי לכולל ספרדי – זאת אומרת, היה צריך לקום בו כולל ספרדי. השטח הזה, שבו היה צריך להיות הכולל הספרדי, היה שטח פנוי בבעלות ועד העדה הספרדית, ליד קבר שמעון הצדיק. הוא לא היה בנוי.

הבתים שנבנו בשטח הזה ונמצאים בו כיום הם בתים שנבנו על-ידי אונר"א והשלטון הירדני ב-1952 כפתרון לפליטים פלסטינים שעזבו את ישראל ב-1948 וויתרו על מעמד הפליטות שלהם בתמורה לבתים האלה שנבנו עבורם. מדובר ב-28 משפחות של פליטים פלסטינים שנכנסו להתגורר בבתים שנבנו עבורם על השטח הזה. זאת אומרת שב-1948 השטח היה שטח פנוי. כפי שכבר אמרתי, הבית שלנו שנמצא שם, באזור הזה, היה הבית המזרחי ביותר בשכונה היהודית המזרחית ביותר. ממערב לנו הייתה שכונה, שמה כמדומני נחלת ישראל, על כביש מספר 1, שנקרא גם שדרות חיים ברלב, ואחריה שכונת מאה שערים, עוד יותר מערבה.