|
בסיפוריו המוקדמים של וודהאוס הנער, שפורסמו בעיתון הקולג' נבטו רבות מן הדמויות שעתידות לאכלס את כתיבתו במהלך השנים: אריסטוקרטים נבובים, חברי מועדון הרווקים, נערות חסודות, דודות טרחניות ומטילות אימה, וכיו"ב. לעיקר פרסומו המוקדם זכה הודות לדמויותיהם של האריסטוקרט הצעיר והמטומטם ברטי ווסטר, ושל משרתו האישי חריף השכל, ג'יבס.
כשרונו הוירטואוזי של וודהאוס ללהטט עם השפה, סגנונו האוורירי, נטול המאמץ לכאורה, ויכולתו לשעשע את קוראיו, שימשו ומשמשים עד היום מקור חיקוי ליוצרים רבים החל מאוולין ווֹ, המונטי פייטונים ודגלאס אדמס.
למרות כתיבתו ה"בריטית", וודהאוס חי וכתב בעיקר בארצות-הברית, והחל משנות העשרים המוקדמות של המאה העשרים התחיל לפרסם גם מחזות, תסריטים ותמלילים.
בגיל 32, לאחר רומן בזק בן ארבעה שבועות, נישא הרווק הביישן ודל היצרים לאלמנה סוערת וחושנית. זמן קצר לאחר נישואיהם עברו בני הזוג להתגורר בחדרים נפרדים, ואף כי וודהאוס ידע כי לעולם לא יוכל להשביע את תשוקותיה של רעייתו הוא היה בעל מסור להפליא. הד לחיי הנישואים של השניים ניתן למצוא ברבים מסיפורי ברטי וג'יבס.
אדישותו של וודהאוס לסוגיות פוליטיות והעדר הבנה של המפה הפוליטית באירופה בין שתי מלחמות עולם הביאו לתפיסתו בידי הנאצים בשנת 1940 בביתו שבצרפת. שיקול דעת מוטעה הביא אותו לדווח על חוויותיו המשועשעות מימי מאסרו בכלא הגרמני במסגרת סידרה של שידורי רדיו ברלין לקהל באמריקה. מן השערורייה שפרצה באנגליה הבלתי משועשעת בעליל טוהר וודהאוס רק לאחר שנים.
ליוצר המופנם, שעליו נאמר שידע לייצר שלוש גירסאות מבריקות, שנונות ומקוריות לכל דימוי, היתה בעיקר שאיפה אחת, לשעשע את הקוראים.
עוד על הסופר:
»
P. G. Wodehouse Appreciation Page
עוד בחרגול מאת פ. ג'. וודהאוס:
»
טוב ויפה, ג'יבס
»
משהו רענן
|
