קאנטו 1

"הטיפולוגיה של הספרות העברית נעשתה קצת חד-גונית בגיבוריה... אולי לנסות להרחיב את הטיפולוגיה דרך טיפוסי יהודים מחוץ לישראל."
א.ב. יהושע, הקיר וההר.

א

טָעוּת - לְעוֹלָמִים חוֹזֶרֶת,
אַךְ מִי אוֹתוֹ הַמְּנֻוָּל
שֶׁהִתְרַשֵּׁל, וּבַחוֹבֶרֶת
שָׁכַח לָשִׂים סִוּוּג "מֻגְבָּל"?
מָצָא סִדּוּר יָעִיל וְנֹחַ:
יוֹאִילוּ אֲחֵרִים לִטְרֹחַ...
מַדּוּעַ כָּךְ לְהִתְאַמֵּץ?!
הֲרֵי טִרְדָּה שֶׁאֵין לָהּ קֵץ:
לִטְבֹּל בִּדְיוֹ אֶת הַחוֹתֶמֶת,
לִטְבֹּעַ כָּל אַחַת: "מֻגְבָּל".
הַלְּשֵם כָּךְ - דַּרְגוֹת סַמָּל?!
הֵן כְּבָר הַנֶּפֶשׁ מִטַּמְטֶמֶת
בְּמַחְשָׁכְְַּיו שֶׁל כּוּךְ אָרוּר
מִלְּיַחֵל לְיוֹם שִׁחְרוּר!

ב

כָּאֵלֶּה תְּהַרְהֵר חַיֶּלֶת
(וּלְהַלָּן - הַגִּבּוֹרָה)
טוֹרֶקֶת אַחֲרֶיהָ דֶּלֶת:
"מְדוֹר חִנּוּךְ וְהַסְבָּרָה".
יָבוֹא-נָא הַגִּבּוֹר וָיַעַל:
בְּרוּכִים הַנִּמְצָאִים בְּצַהַ"ל!
הַיֵּשׁ עוֹד צֹרֶךְ לְהַסְבִּיר?
מִי לֹא יֵדַע! מִי לֹא יַכִּיר?!
זֶה כְּבָר הָיִינוּ שָׁם כֻּלָּנוּ,
(הַיִּתָּכֵן, אָמְנָם חָלְפָה,
תְּקוּפַת חַיֵּינוּ הַיָּפָה?)
הַרְפַּתְקָאוֹת לֹא יְאוּמָנוּ,
יִקְצַר הַדַּף מִלְּהָכִיל...
אַךְ מַה חָשׁוּב! מוּטָב נַתְחִיל.

ג

יוֹם תְּכֵלֶת וַעֲלֵי שַׁלֶּכֶת,
חַמָּה תִּזְרַח בִּשְׁמֵי לֹא עָב.
חַיֶּלֶת בַּמִּשְׁעוֹל הוֹלֶכֶת,
לְבַד, בְּצָהֳרֵי הַסְּתָו:
מִבַּעַד לְפִשְׁפָּשׁ פָּתוּחַ
יָצְאָה הַגִּבּוֹרָה לָשׂוּחַ
בְּעִקּוּלָיו שֶׁל שְׁבִיל עָפָר
אֶל תַּחַת אֶקָלִיפְּטוּס-סְפָר,
קוֹרֵץ בִּרְסִיסִים שֶׁל תְּכֵלֶת
מִבַּעַד יֶרֶק הָעַלְוָה.
אֵין אִישׁ מֵפֵר אֶת הַשַּׁלְוָה...
וּפֶתַע קוֹל: "סְלִיחָה! חַיֶּלֶת!"
בֵּין הַשִּׂיחִים, דְּבַר-מַה יִרְחַשׁ.
כַּמִּסְתַּבֵּר, חַיָּל חָדָשׁ.

ד

תָּמִיד שׁוֹלְחִים לְכָאן אֶת אֵלֶּה,
הִיא מִתְקַשָּׁה לִכְבֹּשׁ חִיּוּךְ
כְּשֶׁהוּא שׁוֹאֵל: "סְלִיחָה, חַיֶּלֶת,
הֵיכָן מִפְקֶדֶת קְצִין חִנּוּךְ?"
כְּבָר לְשׁוֹנוֹ שְׁלוּחָה, מֻתֶּרֶת:
זֶה אַךְ הֻצַּב, תָּעָה בַּדֶּרֶךְ.
אַגַּב, שְׁמוֹ גֵ'יי, יָקוּד קִידָה -
וּבְכֵן, הֵיכָן הַמִּפְקָדָה?
מוֹרִים לוֹ - אַךְ לְאֵין תּוֹחֶלֶת.
יָדוֹ, מוּשֶׁטֶת לִפְרֵדָה,
אֵינָהּ מַרְפָּה מִכַּף יָדָהּ:
"תּוֹדָה רַבָּה... מַה שְׁמֵךְ, חַיֶּלֶת?"
"אוֹרִית", תָּשִׁיב הַגִּבּוֹרָה,
וְתִמָּלֵט בִּמְהֵרָה.

ה

אֶל הַמִּשְׂרָד, אֶל הַחוֹבֶרֶת.
הִנֵּה עוֹדֶנָּה מַחְתִּימָה
"מֻגְבָּל" מִתַּחַת לַכּוֹתֶרֶת
- "אֶתְגָּר: דְּבֵקוּת בַּמְּשִׂימָה" -
וּמַצִּיבָה וּמְהַדֶּקֶת
בָּאִצְטַבָּה הַמְּאֻבֶּקֶת
בֵּין "הַמְּפַקֵּד כִּדְמוּת מוֹפֵת"
לְבֵין "הֱיֵה אַתָּה שׁוֹפֵט",
"מַשְׁמָעוּתָהּ שֶׁל הַמִּשְׁמַעַת",
"דֻּגְמָא אִישִׁית" וְ"אַחֲרַי"
הַמְּגֻבָּבִים שָׁם בְּאַקְרַאי...
אַךְ הַאֻמְנָם - דְּפִיקָה נִשְׁמַעַת?
אָכֵן, נִשְׁנֵית הַנְּקִישָׁה;
וְקוֹל: "סְלִיחָה, בְּבַקָּשָׁה..."

ו

קְצִינָה אֶל הַסּוּגְיָה נִדְרֶשֶׁת:
מַה יֵעָשֶׂה בּוֹ, עַד מָחָר?
בְּמַעֲטֵה חֻמְרַת אֲרֶשֶׁת
תָּדוּן לְקֻלָּא: מְשֻׁחְרָר!
אַךְ זֶה לֹא מָשׁ. פָּנָיו יָאִירוּ:
הִנֵּה כָּעֵת יִסַּע הָעִירָה.
עוֹד יֵשׁ מָקוֹם... יִשְׂמַח מְאֹד...
יוֹסִיף עוֹד הֶרֶף לַעֲמֹד,
בְּטֶרֶם הַשְּׁתִיקָה מוּפֶרֶת
(הַגִּבּוֹרָה אֶל הַקְּצִינָה
נוֹשֵׂאת עֵינֶיהָ בִּתְחִנָּה:
לְבַד עָבְדָה עַל הַחוֹבֶרֶת,
נִגְמָר הַיּוֹם, בְּלָאו הֲכִי...
עַד שֶׁיֻּתַּר גַּם לָהּ: לְכִי.)

ז

כְּבָר הַחַמָּה, כְּמִנְהָגֶיהָ,
פּוֹנָה לְצַד הַמַּעֲרָב,
נוֹטֶשֶׁת מַחֲנֶה יָגֵעַ,
בְּאוֹר וּבְאָבָק נִצְרָב;
תַּשְׁפִּיל לְהֶרֶף אֶת רִיסֶיהָ
עַל זוּג שֶׁבִּדְמָמָה נוֹסֵעַ:
עֵינָיו - בַּכְּבִישׁ, וְזוֹ רֹאשָׁהּ
תִּכְבֹּשׁ הַצִּדָּה בַּשִּׁמְשָׁה,
צוֹפָה בַּנּוֹף מִבַּעַד חַיִץ.
תַּבִּיט אַחֲרֵי גַּלִּים גַּלִּים,
בָּרוּחַ מַרְבְדֵי עָלִים,
עַל שְׂדוֹת קוֹצִים, שְׂרִידֵי הַקַּיִץ,
יְרַק הָעֵשֶׂב שֶׁהוֹבִישׁ
בְּיַרְכְּתֵי אֲפֹר הַכְּבִישׁ.

ח

הַחֹרֶף עוֹד מִתְמַהְמֵהַּ:
לֹא בָּא יוֹרֵה, וְסוֹף חֶשְׁוָן.
עַל הַשִּׁמְשָׁה - כְּעֵין קָמֵעַ,
עָלֶה אָדֹם עַל גַּב לָבָן,
תּוֹפֵס לְהֶרֶף אֶת הָעַיִן.
מֻכָּר הַסֵּמֶל -אַךְ מִנַּיִן?
תִּפְתַּח אֶת פִּיהַּ - וְתִדֹּם.
בַּהֲפוּגַת רַמְזוֹר אָדֹם
יָדוֹ נִשְׁלַחַת, מְגַשֶּׁשֶׁת.
סוֹף סוֹף מָצָא אֶת שֶׁבִּקֵּשׁ:
יַצִּיעַ חֲפִיסָה וְאֵשׁ
אַךְ זוֹ נִרְתַּעַת, כְּחוֹשֶׁשֶׁת...
"מַפְרִיעַ?" ("לֹא...") יִנְשֹׁף סִילוֹן
וּבִלְחִיצָה יִפְתַּח חַלּוֹן.

ט

מְעַט מְעַט גּוֹבֵר הָעֹמֶס
בִּנְתִיבָיו שֶׁל כְּבִישׁ מָהִיר.
מִצְטוֹפְפִים שִׁלְטֵי פִּרְסֹמֶת,
וּכְבַר בָּאֹפֶק קַו הָעִיר.ה לְאָן? יִשְׁאַל, וְהִיא נִבְהֶלֶת:
לְאָן אַתָּה? תָּשִׁיב שׁוֹאֶלֶת,
וְזֶה, קוֹלוֹ עָשָׁן נִשְׁנָק,
עוֹנֶה: אֲנִי - רְחוֹב רַנַ"ק.
רַנַ"ק! זִכְרוֹן יָמִים עָבַרוּ!
וְעוֹד תַּקְשֶׁה: אֵיזֶה מִסְפָּר?
אָמְנָם? הַהַפְתָּעָה תִּגְבַּר:
הֲרֵי שָׁם סַבְתָּא פַּעַם גָּרָה!
וּבְפִתְאֹם נִשְׁמָע קוֹלוֹ:
אוּלַי תִּרְצֶה הִיא לַעֲלוֹת?

י

"בְּבַקָּשָׁה," מַזְמִין הוּא פְּנִימָה,
אַךְ אֶת קוֹלוֹ מַחְרִישׁ צִלְצוּל.
"שְׁבִי," מְבַקֵּשׁ הוּא, רָץ קָדִימָה,
מַשְׁפִּיעַ תּוֹעָפוֹת מִלְמוּל:
הוֹרָיו... שָׁם יוֹם רִאשׁוֹן בַּבֹּקֶר,
וְהַשִּׂיחוֹת פָּחוֹת בְּיֹקֶר...ה הוּא מְמַהֵר וּמִתְנַצֵּל
לַטֶּלֶפוֹן הַמְּצַלְצֵל,
רוֹמֵז לָהּ בְּסִימָן: לָשֶׁבֶת.
עַל הַשֻּׁלְחָן בַּצַּד תַּבְחִין:
מִלּוֹן, וְ"שַׁעַר לַמַּתְחִיל".
לְבַד הוּא גָּר, הִיא מְחַשֶּׁבֶת,
עֵת מִן הַדֶּלֶת הַסְּגוּרָה
בּוֹקֵעַ צְלִיל שָׂפָה זָרָה.

יא

מִיַּד יָשׁוּב הַמְּאָרֵחַ -
כְּבָר צְעָדָיו מְהַדְהֲדִים.
(הִנֵּה, הִסְפִּיק לְהִתְאַזְרֵחַ:
טְרִיקוֹ וְגִ'ינְס בִּמְקוֹם מַדִּים).
מַגָּשׁ עָמוּס מוּלָהּ יָנִיחַ,
וּזְבוּב טַרְדָן מִשָּׁם יַבְרִיחַ.
סֻכָּר? יִשְׁאַל, אוּלַי חָלָב?
"שְׁנֵיהֶם", תּוֹשִׁיט יָדָהּ אֵלָיו,
לִטֹּל מִמֶּנּוּ אֶת הַסֵּפֶל.
שְׁלוּחָה קָדִימָה, בִּשְׁגָגָה,
כַּפָּהּ בְּכַף יָדוֹ תִּגַּע
וְכִנְשׁוּכָה הִיא נֶאֱסֶפֶת...
וְנֹכַח חִיּוּכוֹ, סְמוּקָה,
תִּבְחַשׁ בַּסֵּפֶל בִּשְׁתִיקָה.

יב

יַבִּיט בַּתְּכֵלֶת הַחִוֶּרֶת,
בַּעֲנָנִים בְּגוֹן אָרָד:
שָׁם, מְסַפְּרִים, אֶתְמוֹל בָּעֵרֶב,
הַשֶּׁלֶג הָרִאשׁוֹן יָרַד.
הִקְדִּים הַחֹרֶף לְהוֹפִיעַ,
בְּבַת אַחַת בָּא, בְּמַפְתִּיעַ.
טָרַד בַּלַּיְלָה וְסָעַר,
קָפָא עִם שַׁחַר הַנָּהָר,
וְהַסּוּפָה עוֹד מִשְׁתּוֹלֶלֶת...
וְכָאן - כְּמַעֲשֵׂה קְסָמִים,
עוֹד אֲרֻכִּים הֵם הַיָּמִים.
נוֹבֶמְבֶּר - קַיִץ! אוֹר וּתְכֵלֶת -
הֲרֵי לוֹ פַּעַם רִאשׁוֹנָה.
כָּךְ מְקֻבָּל פֹּה, בָּעוֹנָה?

יג

(הֲרֵי זוֹ שְׁאֵלָה שֶׁל פֶּתִי!
הֵן אַדְמָתֵנוּ כָּאן צְרִיכָה
לֹא קֶרֶן שֶׁמֶשׁ מְלַטֶּפֶת
כִּי אִם צְלִיפַת גִּשְׁמֵי בְּרָכָה!
בִּמְקוֹמוֹתֵנוּ, הֵן מָסֹרֶת:
שָׁנָה, שְׁנָתַיִם - וּבַצֹּרֶת.
טֵבֵת כְּבָר נֶהֱדָף בִּשְׁבָט -
וּבַנִּירִים אַךְ בָּר נָבַט.
יוֹגְבִים עוֹגְמִים בִּצְפוֹן הַנֶּגֶב
זוֹרְעִים שָׂדֶה בְּדִמְעָתָם,
מְלַחְלְחִים אֶת אַדְמָתָם
הַמִּתְבַּקַּעַת, רֶגֶב רֶגֶב.
מִתְפַּלְּלִים, מִתְחַנְּנִים...
אַךְ אֶל עֵצִים וַאֲבָנִים!

יד

וְנֶאֱנֶקֶת הַצַּנֶּרֶת,
קוֹל הַקִּלּוּחַ כְּמוֹ נֶחְלָשׁ.
וְנֶעֱשֶׁקֶת הַכִּנֶּרֶת
וּמְשַׁוֵּעַ הַמִּפְלָס.
הַלֵּב תּוֹבֵעַ: חֵי שָׁמַיִם!
הֵן לֹא תֻּתַּן טִפָּה שֶׁל מַיִם?
כִּכְלוֹת חָדְשַׁיִם - כְּבָר שָׁרָב,
וְהַמָּקוֹר יִבַשׁ, יֶחְרַב...
סִלְחוּ לִי, אָנָּא, אִם לְרֶגַע
עֵטִי שִׁלַּחְתִּי לְחָפְשִׁי,
אַךְ הַנּוֹשֵׂא הוּא בְּנַפְשִׁי,
וְלֹא אוּכַל לִשְׁתֹּק בְּלִי הֶגֶה
לְמוּל עוֹלֶה חָדָשׁ תָּמִים
הַמְּבַקֵּשׁ לוֹ סְתָו חָמִים!)

טו

אֲבָל מוּטָב אָשׁוּב לַצֶּמֶד,
הַמִּתְחַבֵּט בִּמְבוּכָה.
מִנַּיִן בָּא, זוֹ מְגַמְגֶּמֶת,
לִטְווֹת רֵאשִׁית קוּרֵי שִׂיחָה.
אַרְצוֹת הַבְּרִית? כְּבַר מַסִּיקָה הִיא -
קָנָדִי, לֹא אָמֶרִיקָאִי,
יִפְרֹץ מוּלָהּ בִּצְחוֹק גָּדוֹל:
הוּא מִקְּוִיבֶּק. מִמּוֹנְטְרִיאוֹל.
רַבִּים טוֹעִים לַחְשֹׁב כָּמוֹהָ.
לוֹ לֹא אִכְפַּת. כְּבָר הוּא רָגִיל.
קָשֶׁה, בְּעֶצֶם, לְהַבְדִּיל.
וְהִיא - מִכָּאן? יִרְצֶה לִשְׁמֹעַ;
וּתְשׁוּבָתָהּ, הַבְּהוּלָה:
מוּבָן! וּמַה הַשְּׁאֵלָה!

טז

וּבַצָּבָא - תַּחְקֹר, שְׁנָתַיִם?
שָׁנָה אַחַת, הוּא מְתַקֵּן.
הִנֵּה כְּבָר חֹדֶשׁ טַס בֵּינְתַיִם -
זֶה יִתְרוֹנוֹ שֶׁל הַזָּקֵן.
זָקֵן? תִּתְהֶה, כִּמְחַשֶּׁבֶת.
זָקֵן, יָשִׁיב: עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע.
תִּמְחֶה: עֲדַיִן לֹא זָקֵן.
אַךְ הוּא עִקֵּשׁ: זֶה כֵּן, זֶה כֵּן...
וְהִיא - כַּמָּה הִיא מְשָׁרֶתֶת?
שְׁנָתַיִם (לָהּ אֵין קִצּוּרִים.
קָשִׁים חַיֵּי הַצְּעִירִים.)
וּמוֹסִיפָה וּמְפָרֶטֶת
אֶל הַקָּפֶה שֶׁהִתְקָרֵר:
הִיא כְּבַר קְרוֹבָה לְהִשְׁתַּחְרֵר.

יז

תָּרִים עֵינֶיהָ מִן הַסֵּפֶל -
וּמִסָּבִיב כְּבָר מַאֲפִיל;
הָעֲלָטָה כִּמְעַט אוֹפֶפֶת,
כְּבָר הֶעֱרִיב הַיּוֹם כָּלִיל.
אֵין אִישׁ נוֹתָר עַל שְׂפַת הַמַּיִם.
רֵיקִים מִשֶּׁמֶשׁ הַשָּׁמַיִם.
הִכְחִיל הַיָּם, כִּמְעַט הִשְׁחִיר,
נָפַל הָאֹפֶל עַל הָעִיר.
כְּבָר פָּנָסִים בְּאוֹר עַרְבַּיִם
יַצִּיתוּ בְּחִוְרוֹן אוֹרוֹת
אֶת יְרֻקַּן שֶׁל צַמָּרוֹת.
כְּבָר מְחַכִּים, תַּסְבִּיר, בַּבַּיִת,
וַחֲרֵדָה תָּקוּם פִּתְאוֹם:
כְּבַר זְמַן. לְהִתְרָאוֹת. שָׁלוֹם.

יח

וּבָאָה וְזָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ,
עָלָה הָאוֹר עַל הָעוֹלָם.
תְּכוּנַת הַיּוֹם בַּכֹּל נִרְשֶׁמֶת -
וּבְמַחֲנֶה צְבָאִי אֵי שָׁם
דִּיּוּן כְּבַד-רֹאשׁ בִּדְבַר "קוֹנְסֶפְּצְיָה",
"צְרָכִים בַּשֶּׁטַח", "מִיסְפֶּרְצֶפְּצִיָּה",
"עֵרֶךְ הַסְבָּרָתִי מוּסָף",
וְהַס - תּוֹפִיעַ דְּמוּת בַּסַּף.
עוֹמֵד, חוֹשֵׁשׁ, אֵצֶל הַדֶּלֶת,
תַּלְמִיד אֲשֶׁר הֶחְמִיץ שִׁעוּר.
"סְלִיחָה," יִלְחַשׁ, "עַל הָאִחוּר..."
אַךְ עַל פְּשָׁעָיו מִיָּד מוֹחֶלֶת
קְצִינַת חִנּוּךְ רָמַת דַּרְגָּה,
רוֹמֶזֶת לוֹ: לְהֵרָגַע.