חיפוש ספר
גודל אות גדול יותר גודל אות גדול  גודל אות רגיל
  » כל הספרים
  » ספרות מקור
  » ספרות מתורגמת
  » עיון
  » מסעות
  » שירה
  » אוכל
  » ילדים
  » אמנות
  » כל הסופרים
  » סופרים ישראלים
  » סופרים מתורגמים
  » על הסדרה
  » ספרי הסדרה
  » סופרי הסדרה
   

נטלי זימון דייוויס, מן ההיסטוריונים החשובים ביותר בזמננו, המתמחה בעת החדשה המוקדמת, כתבה את הספר שובו של מרטן גר אחרי שסייעה בהפקת סרט הקולנוע המבוסס על פרשת ההתחזות שהתרחשה במאה השש-עשרה. באחרית הדבר לספר היא מספרת על עשיית הסרט ועל מניעיה לכתיבת הספר, תוך התבוננות מרתקת ברקע האישי שלה:

...בשנת 1976, גם כן בקליפורניה, נתקלתי אני בסיפורו של מרטן גֶר בחיבורו של ז'אן דה קוֹראס, 'הפסיקה הבלתי- נשכחת'. באותה שנה העברתי קורס באוניברסיטת ברקלי על "משפחה, קשרי שארוּת ומבנה חברתי בצרפת של המאה השש-עשרה", ואחת מתלמידותי, שכתבה עבודה על אימוץ, מצאה את הספר באוסף הספרים הנדירים של בית- הספר למשפטים. קראתי את הספר ואמרתי לעצמי: "זה חייב להיות לסרט." יש בו עלילה מושלמת, תיאור מקרוב של כפריים ומבט החוצה גבולות מעמדיים, משופטים לאיכרים - בדיוק סוג ההיסטוריה שאני מבקשת לעסוק בו. הנה היתה לי הזדמנות לגלות את המיוחד למאה השש-עשרה למיליוני בני-אדם, שלא יידעו על כך מאומה אם לא יצפו בסרט.

כעבור ארבע שנים מצאתי את עצמי יושבת בפאריס, במחיצתם של התסריטאי ז'אן-קלוֹד קארייֶר ובמאי הקולנוע דניאל וינייֶה, ומעצבת-מחדש מתחזֶה. המודעות הפמיניסטית שלי, בת דור מאוחר יותר מזה של ג'אנט לואיס, ואמונתי כהיסטוריונית, שבני-אדם קובעים במידת-מה את דרך חייהם, הכשירו אותי לראות את בֶּרטראנד דה רוֹל כדמות אקטיבית ואת אַרנוֹ דוּ טיל כדמות מורכבת יותר מאשר סתם נוכל. קארייר וּוינייה הביאו עימם את הגישה של צרפתים בני המאה העשרים, הרואים בנשים שותפות לכל דבר, את הערצתם לאיש המשיג הישגים בכוחות עצמו, ואת נסיונם ומומחיותם במידת המורכבות שניתן לדחוס לתוך עלילה של סרט. כולנו היינו תמימי דעים, שהראיות מצביעות בבירור על שיתוף-פעולה של ברטראנד דה רוֹל עם מעשה ההתחזות, אם לא לגמרי ביודעין מלכתחילה, הרי בהסכמה גלויה בין השניים בסופו של דבר. כולנו היינו תמימי דעים, שיש ראיות טובות די הצורך להציג את ארנוֹ כמי שהתחיל בהתחזות כנוכל, אך נתפס לתפקיד של איכר בעל-בית ובעל לברטראנד דה רוֹל. כולנו היינו תמימי דעים, שהסרט יוכל ללכוד את התחושה הרגעית של הזדמנות פתוחה בעולם ההדוק של המאה השש-עשרה.

הסרט, 'שובו של מרטן גר', חורג מן הטקסטים של קוֹראס ושל לֶה סוּאֶר בשני עניינים חשובים. לחריגה אחת הסכמתי ואף עזרתי בעיצובה. בסוף הסרט מוצגים מרטן גֶר ואַרנוֹ דוּ טיל כחברים שהכירו איש את רעהו במלחמה, מצב שלא היה (כפי שזה עתה קראתם) במציאות. ידעתי כבר אז, כי החברות הקודמת ביניהם נזכרת רק בתביעתה של בֶּרטראנד כהשערה וכי קוֹראס מביע אי-ודאות לגביה בהמשך חיבורו. אולם, בשלב המוקדם ההוא, מצאה חן בעיני ההערה של קוֹראס בדבר הבגידה בין חברים, וחשבתי שכך יהיה העימות בין השניים דרמטי יותר. רק מאוחר יותר גיליתי את הטקסט, שלא היה ידוע עד אז, של הפרקליט הצעיר לֶה סוּאֶר, טקסט שבו מודגשת העובדה שהשניים לא נפגשו מעולם. רק מאוחר יותר הצלחתי לעקוב אחר תנועותיו של מרטן גֶר עם בית מֶנדוֹסָה המפואר בספרד, ולהבין שרק הוא נלחם בקרב על סן-קאנטן. ורק מאוחר יותר צפיתי בזֶ'ראר דֶפַּרדייֶה משחק את ארנוֹ דוּ טיל המשחק את מרטן גֶר, והבנתי כי התחזות מוצלחת באמת - כמו זו של ארנוֹ, שבה אתה מתחיל להאמין שאתה הוא האיש האחר, ומוסיף להתעקש גם בזמן שהשופטים גוזרים את דינך - מתקבלת יותר על הדעת דווקא אם לא פגשת מעולם את האיש המקורי. כמו ז'ראר דפרדייה, אתה מייצר אותו מתוך קרביך.

לחריגה האחרת מן המקורות ההיסטוריים התנגדתי. בסרט, בֶּרטראנד איננה מגישה את התביעה במשפט נגד מרטן גֶר הכוזב. הצופה חושב לזמן-מה שהיא עשתה זאת, אך הוא מגלה עד מהרה שסימן חתימתה זויף על כתב העתירה. במשפט שבסרט, ברטראנד איננה משחקת את המשחק הכפול המצטייר בחיבורו של קוֹראס, שבו היא טוענת שגילתה כי רימו אותה, אך בד-בבד היא מספרת סיפורים על עברו של מרטן גֶר שאַרנוֹ מסוגל לחזור עליהם. הצטערתי על כך, הן בגלל הסטייה מן הטקסט של קוֹראס, הן בגלל אי- הסבירות המשפטית (המשפט היה מתבטל לאלתר אילו ברטראנד הוכיחה שהיא לא חתמה על העתירה), והן בגלל החלשת דמותה של בֶּרטראנד כאשה המעצבת את חייה. היה בי חשש שתצטייר דמות רומאנטית של ברטראנד הניצבת לצד בעלה בנוסח המאה התשע-עשרה, במקום האשה הכפרית של המאה השש-עשרה, שאינה מוגנת דיה מבחינה משפטית, המבקשת לעצמה נישואים שלווים, אם אפשר, אך נוקטת אמצעי זהירות נגד האשמה בניאוף ונגד סיכונים אחרים לחייה ולחיי ילדיה. ז'אן-קלוֹד קארייֶר חשב שהצגתה של ברטראנד ההיסטורית תעשה את הסרט מסובך מדי; ייתכן אף שרצה להטות את כף היוזמה והכאריזמה לטובתו של אַרנוֹ. מכל מקום, אני עשיתי כמיטב יכולתי להמציא רפליקות הולמות למאה השש-עשרה לדמותה של ברטראנד "הניצבת לצד בעלה" כפי שהיא בסרט, כמעט עד שהיה מאוחר מדי, והודעתי לקארייֶר ולווינייֶה שהחלטתי לכתוב ספר של היסטוריונית על הפרשה.

בספר ניסיתי לשחזר באמצעים היסטוריים ואנתרופולוגיים את חייהם ותפיסת עולמם של ארבעה גיבורים כפריים - ברטראנד, ארנוֹ, מרטן ופייר - ולרדת לפשרם של חייהם וסיפוריהם של השופט דה קוֹראס ושל הפרקליט לֶה סוּאֶר. כשאני בוחנת היום את כתיבתי, כעבור כחמש-עשרה שנים, אני מגלה כי נוסף לעניין שהיה לי בנשים ובאפשרויות היסטוריות, היה לי גם עניין בבעיות של זהות, כפי שהן מוגדרות בצפון-אמריקה הרב-תרבותית של המאה העשרים. הרקע הבאסקי של משפחת גֶר מילא תפקיד חשוב בתיאורי, לא רק בגלל שנאמנותי למתודה האתנוגרפית חייבה זאת, אלא מפני שהשתייכות אתנית היא עניין שאנו דנים בו ומתווכחים עליו בארצות-הברית ובקנדה. וכנכדה ונינה למהגרים יהודים לאמריקה, הייתי עסוקה כל ימי בשאלה של עיצוב-עצמי.

 

שם הספר: שובו של מרטן גר
שם המחברת: נטלי זימון דייוויס

The Return of Martin Guerre
by Natalie Zemon Davis

תירגמה מאנגלית: מירי אליאב-פלדון
מהדורה ראשונה, מאי 2001
מספר עמודים: 239
פורמט: 13.5X21 ס"מ
כריכה: רכה
על העטיפה:
תצלום מתוך הסרט שובו של מרטן גר, ז'ראר דפרדייה ונטלי ביי
עיצוב: תמיר להב-רדלמסר

מחיר מומלץ: 63 ₪
מסת"ב X-965-7120-08
דאנאקוד: 497-1019


שתפו ספר זה עם החברים