אליענה ארז היא אידיאליסטית חסרת תקנה שוויתרה על קריירה אקדמית כדי ללמד ספרות והיסטוריה בתיכון תל-אביבי, מתוך אמונה לוהטת בחשיבותו של חינוך הדור הצעיר. מתן דיאמנט הוא תלמיד י"ב שמתקשה להתגבר על גירושי הוריו, חי עם אמו, אשת תיאטרון כושלת, ומתלבט בין משיכתו לפילוסופיה לחלומו להיות גיטריסט רוק.

מתן הוא התלמיד האהוב על אליענה. בעזרתו היא מצליחה להתגבר לא רק על "החולשה" שלה למנהל בית-הספר, אלא גם על "החלל של חייה" - אבלה האינסופי על בעלה שנפל במלחמת יום הכיפורים. עוינות משותפת לצביעותה של מערכת החינוך הישראלית מקרבת את אליענה ומתן זה לזה, ועד מהרה, למרות כל המעצורים והפחדים, הם נסחפים לפרשיית אהבה חשאית, מטורפת, בלתי אפשרית.

בין פתוס ואירוניה, רצינות ופרודיה, תנופה רומנטית ועומק ספרותי, מצליח יוסי סוכרי לספר סיפור ריאליסטי לחלוטין על אהבה גדולה, חסרת סיכוי לכאורה, בין נער בן שמונה-עשרה ואישה בת חמישים וארבע. שני האוהבים נחשפים בעירום נפשי מלא, על כל חולשותיהם - הבדידות, הנאיביות, הבלבול, השקרים - ואולי דווקא משום כך המפגש ביניהם מטריד ומחשמל כל-כך.