חיפוש ספר
גודל אות גדול יותר גודל אות גדול  גודל אות רגיל
  » כל הספרים
  » ספרות מקור
  » ספרות מתורגמת
  » עיון
  » מסעות
  » שירה
  » אוכל
  » ילדים
  » אמנות
  » כל הסופרים
  » סופרים ישראלים
  » סופרים מתורגמים
  » על הסדרה
  » ספרי הסדרה
  » סופרי הסדרה
 

ספר הדרך והסגולה
הלאו דזה , או ספר הדרך והסגולה כפי שהוא נקרא החל מן המאה ה־2 לסה"נ ואילך, הוא ספר הספרים של הקנון הדאואיסטי ואחת משתי אבני היסוד של התרבות הסינית, לצד המאמרות שערכו תלמידי קונפוציוס. הוא היה מקור השראה לתנועות דתיות וחברתיות, להוגים, משוררים, ציירים, אלכימאים ומבקשי אלמוות. הוא גם הספר המתורגם ביותר במערב (אחרי התנ"ך), ויש כיום מאות תרגומים שלו בכל שפות אירופה.

הוא נולד בתקופה שבה הפילוסופיה הסינית הייתה פורייה במיוחד, אחד מהכתבים המרובים שבעליהם התחרו ביניהם על הדרך שבה צריך הפרט לנהל את ענייניו והשליט את מדינתו. אלא שלימים רוב המתחרים נשרו מהמירוץ, ולא נשארו אלא צאצאיהם הרוחניים המגוונים של קונפוציוס ושל מחבר הספר שלפנינו, אם כי כולם ניזונו גם מיריביהם החצי־נשכחים של השניים — הלגאליסטים, הלוגיקנים, המוהיסטים, אנשי החזרה אל הטבע והמטאפיזיקאים של היִין והיאנג וחמשת הכוחות הפועלים. ואז, במאה ה־3 לסה"נ, נכנס השחקן השלישי לזירה, הבודהיזם, וטרף מחדש את הקלפים.

א.    דרך שאינו אלא דרך, שם שאינו אלא שם, מצביעים על מעשים ובוראים צורות; הם לא מה שקבוע בו. לכן אי-אפשר לדבר עליו, ואי-אפשר לנקוב בשמו.

1.   שני המשפטים הראשונים זכו לפירושים רבים וסותרים. התרגום לעיל מבוסס על ההבחנה, הנרמזת בפרק 25, שוואנג בי עושה אותה למרכז פרשנותו, הבחנה בין "שם" שהוא הגדרתו של דבר, לבין "כינוי", שהוא רמז להיבט אחד של דבר. ה"מה שאי-אפשר לדבר עליו", המכונה "אחד", "קבוע", "דרך", "גדול", "אפל" וכיוצא באלה, משום שהוא מוציא את כל ההבחנות וכולל הכל, אי- אפשר לקרוא לו ב"שם", אי-אפשר להגדירו במילה שתתאים לממשותו: אפשר רק לרמוז להיבטים שונים שלו, ל"כנותו".

"דרך שאינו אלא דרך" הוא איפוא משהו שהמילה "דרך" הוא "שמו", כגון הדרכים שהציעו האסכולות השונות; ואילו ב"דרך הקבוע" המילה "דרך" משמשת ככינוי, כלומר מרמזת שהוא יותר מסתם דרך. אופן אחר לתרגם את שני המשפטים הראשונים באותה רוח הוא: "דרך שאפשר לראות בו דרך, אינו דרך הקבוע, שם שאפשר לראות בו שם, אינו שם הקבוע." (מכיוון ש"דאו" כפועל משמעו "לדבר", אפשר גם לתרגם: "דרך שאפשר לדבר עליו"; ובהתאם לזה, בשורה השלישית: "שם שאפשר לנקוב בו". אבל למרות ההבדלים - הרעיון בסופו של דבר נשאר אותו רעיון). דומה, מכל מקום, שהתרגום שנבחר נאמן יותר לסגנונו הקצר והתמציתי של המקור.

והעיקר: הדגש מוסט מ"דרך" - ה"דאו" המפורסם שהפך למילת המפתח של האסכולה שנקראה ברבות הימים "דאואיזם" - ל"קבוע" (מה שלא יהיה תוכנו), שהוא כמדומה הנושא האמיתי של הספר. לאור דברים אלה (ר' גם ההערות של ואנג בי לפרק 25 והמבוא שלו לספר כולו בנספח) נראה שהעקשנות של מתרגמים רבים, סינים ואחרים, שלא לתרגם את המילה "דאו" אינה מוצדקת: בניגוד למילים רבות אחרות המשמשות בפילוסופיה הסינית, כגון "צ'י", "לי", "שן", ועוד רבות אחרות, ל"דאו" יש תרגום פשוט ומדויק.

בין הפירושים השונים לקטע זה יש עניין מיוחד בפירוש המוקדם ביותר, זה של האן פיי, פילוסוף בן המאה ה-3 לפנה"ס. לפי פירוש זה יש לתרגם: "דרך שאפשר לראות בו את הדרך, אינו דרך קבוע, שם שאפשר לראות בו את השם, אינו שם קבוע." בפירושו עושה האן פיי שימוש נרחב במושג "לי" ., שתפס מקום מרכזי בפילוסופיה הסינית רק מאות שנים לאחר מכן, ושהוא כנראה הראשון להיזקק לו.

קשה למצוא תרגום למילה שתורגמה כ"עקרונות", "תבונה", "מרקם" ועוד. אטימולוגית, מקור המילה בעורקים של אבן האִיחָד (גֵ'ייד) או בשבילים שבין החלקות בשדה אורז, והיא משמשת ברבים או ביחיד, וכפועל משמעה "לנהל, לפקח" ועוד. התמונה שהיא מעלה היא של מערכת מסועפת של קווים המתלכדים למרקם אחד. כיון שאצל האן פיי המילה משמשת בדרך-כלל בלשון רבים, וכדי להימנע מהמילה "עקרונות", שאינה אומרת דבר, ומ"קווים" סתם, בחרנו ב"עורקים".

מכאן ואילך מובא מתוך הספר הטקסט
המתורגם ללא הפירוש וההערות:

 

שם הספר: ספר הדאו
שם המחבר: לאו דזה

The Book OF Dao
by Dao De Jing & Other Daoist Texts

תירגמו מסינית:
דן דאור ויואב אריאל
מהדורה ראשונה, מאי 2007
מספר עמודים: 159
פורמט: 13.5X21 ס"מ
כריכה: רכה
הקליגרפיה והציור על העטיפה: פאן דזנג (Fan Zeng)
עיצוב: תמיר להב-רדלמסר

מחיר מומלץ: 84 ₪
מסת"ב 978-965-7120-96-5
דאנאקוד: 497-1104


שתפו ספר זה עם החברים



ספרי חרגול ניתנים לרכישה ישירה באתר האינטרנט של הוצאת מודן ובכל חנויות הספרים המקוונות.