חיפוש ספר
גודל אות גדול יותר גודל אות גדול  גודל אות רגיל
  » כל הספרים
  » ספרות מקור
  » ספרות מתורגמת
  » עיון
  » מסעות
  » שירה
  » אוכל
  » ילדים
  » אמנות
  » כל הסופרים
  » סופרים ישראלים
  » סופרים מתורגמים
  » על הסדרה
  » ספרי הסדרה
  » סופרי הסדרה
 

לפני שנים רבות, בפעם הראשונה שנכנס לקליניקה, ראה שתי כורסאות זהות ושולחן זכוכית שעליו מפית רקומה ועליה - אגרטל ובו זר נרקיסים.

הוא אוהב נרקיסים. הם יפים בעיניו.

הוא שונא נרקיסים. ריחם גורם לו לכאב ראש.

הוא התיישב בכורסת העור שלו. היא התיישבה בכורסת העור שלה מן העבר השני של השולחן.

כשהסתכל בעיניה, ראה שמִסְעָד כורסתה גבוה יותר ממסעד כורסתו.

 

המורה יגאל שוּאָן ערך בטוּר את תלמידי כיתה ד' והוביל אותם לטיול בביצה של פתח תקווה.
אני זוכר היטב את רגלי השקועות בבוץ, את קרקור הצפרדעים ואת טעמו המתוק של התפוז שלקחתי בגניבה מן הפרדס הסמוך.

כשיצא מן הקליניקה היה גשום והיה קר. הוא חש צורך עז לבשל לחבריו ולחברותיו.

הוא חצה את אבן גבירול ונכנס בשערי "גן העיר".

כשירד במדרגות הנעות כעסו גבר והלך: יש ארבע כניסות ויש ארבעה שומרים, יש קניון ויש מגדל, יש בטון ויש זכוכית, יש שַיש ויש מזרקה, אך אין גן ואין גנן.

כשנכנס לחנות, חצה במהירות את מחלקת כלי המיטה: אין לו צורך בסדינים מהודרים. בין כה וכה כשהוא ישן הוא חשוב כמת.

זמן רב התעכב במחלקת כלי המטבח ובחן בתשומת לב סירי נירוסטה עבי תחתית.

סופו של דבר, הוא בחר סיר בנפח של עשרה ליטרים. כשהפך אותו כדי לקרוא את פתקית המחיר, השתקפו פניו במתכת המבריקה.

כשראה את פניו התעצב מאוד, החזיר את הסיר למקומו והלך.

 

המֶדִיאַס של סבתא חנה לוי־שעתל

החומרים:
עשרה קישואים. קופסה קטנה של רסק עגבניות. חמש עגבניות קלופות וקצוצות. כפית סוכר. מיץ מלימון אחד. שני בצלים קצוצים. שש שיני שום קצוצות. חצי קילו בשר טחון. ביצה אחת. שליש כוס סולת. חופן פטרוזיליה קצוצה. מלח ופלפל שחור גרוס. שתי ביצים לטבילת המדיאס. שמן לטיגון.

אופן ההכנה:
חוצים את הקישואים לאורכם, מרוקנים אותם ושומרים את תוכנם בצד. מערבבים לעיסה אחידה את הבשר, הביצה, הסולת, הפטרוזיליה, חצי מן הבצל הקצוץ, חצי מן השום הקצוץ ומתבלים במלח ובפלפל.
מטגנים בסיר גדול ושטוח את שארית הבצל והשום עד לשקיפות, מוסיפים את רסק העגבניות, את העגבניות הקצוצות, את הסוכר, את מיץ הלימון, את בשר הקישואים ומתבלים במלח ובפלפל. מוסיפים כוס מים ומבשלים כעשר דקות.
ממלאים את "סירות" הקישואים בעיסת הבשר ומהדקים.
טובלים את הקישואים הממולאים בביצים הטרופות ובמחבת נפרדת מטגנים אותם כדקה מכל צד.
מעבירים את הקישואים המטוגנים לסיר עם הרוטב ומסדרים בשכבה אחת. מוסיפים ארבע כפות משמן הטיגון ומוסיפים מים עד חצי גובה הקישואים. מכסים את הסיר ומבשלים על אש קטנה כארבעים דקות. מגישים על מצע אורז לבן.

תמיד הקדים לבוא, התיישב על מעקה השיש שמחוץ לקליניקה וחיכה לתורו.

תמיד עישן וסידר את מחשבותיו לפני שלחץ על כפתור הפעמון ונכנס.

פעם בשבוע, במשך חמישים דקות בדיוק, דיבר והקשיב.

רק לעיתים רחוקות בא ושתק.

בכל פעם שתם זמנם, אמר תודה, יצא מן הקליניקה ומיהר להדליק סיגריה.

תמיד, שקוע במחשבות ובעשן, פנה שמאלה והלך עד אבן גבירול. שם פנה שוב שמאלה והלך עד פינת בלוֹך.

כשהגיע למעבר החצייה, כבר הצית את הסיגריה השנייה וכבר חשב על דברים אחרים.

 

כשהייתי נער סחבתי מן המגירה של אבי סיגריות תוצרת חוץ. ווינסטון.

כשהייתי חייל וכשהייתי סטודנט עני עישנתי מכל הבא ליד.

כשהתחלתי לעבוד עישנתי טיים.

כשהתבססתי חזרתי לעשן ווינסטון.

כשהתחלתי להשתעל עברתי לעשן ווינסטון־לייט.

אמנם עוד לפני שיצא מן הקליניקה ידע שיהיה לו קשה להתאפק, אך הוא לא עצר את שטף דיבורו, לא קם מן הכורסה ולא עשה מעשה.

כשעמד על המדרכה באבן גבירול וחיכה לצבע הירוק ברמזור, פלט יבבה דקה והצמיד את ירכיו.

בדרך הביתה פתח את חלון המונית, נתן לרוח לייבש את זיעתו והשתדל להתרכז בקריאת שלטי החנויות.

עכשיו עליו לטפס ארבעים ושבע מדרגות, לנעוץ את המפתח במנעול, לסובב פעמיים, לפתוח את הדלת ולרוץ.

אך כשהרים את רגלו כדי להניח אותה על המדרגה העשרים ושש, נעצר והתענג על החוֹם שהרטיב את מכנסיו.

 

לפני שש־עשרה שנה באו לבקר אותי שני חברים: האחד - דרום אפריקאי לבן ויפה, השני - תל־אביבי בעל שיער ארוך ובוהק.
מערב ועד בוקר שוחחנו בעברית ובאנגלית על סִפרות ועל שירה. בין לבין, הבחור הדרום אפריקאי עודד אותנו לשתות בירה.
שתינו עוד ועוד עד שלא היה בכוחנו לקום.
רק בקושי רב הצלחנו להשתין לתוך פחיות הבירה הריקות.

באחת הפעמים, לאחר ששילם ויצא, ספר את הפעמים שבכה.

שש.

פעם אחת - כשאבא שלו מת.

פעם אחת - כשהבן שלה נהרג (הוא בכה בבית. לא העז לבכות בקליניקה).

שניהם נטמנו כשנכנס אדר:

קודם נקבר אביו. כעבור שנה פחות יומיים - נקבר בנה.

בשום אופן לא הצליח להיזכר מדוע בכה עוד ארבע פעמים.

 

רק כשמלאו עשר שנים למות אבי העזתי ואמרתי קדיש על קברו.

בכל פעם שירד במדרגות אל הקליניקה, חזר ושינן את תלמוּדו של בן־ציון, המורה להיסטוריה מן התיכון: "דִיגְנִיטָס, דיגניטס ושוב דיגניטס."

בן־ציון אמר שזה הסימן הראשון שנותנים בבן תרבות.

בן־ציון הרחיב ואמר שלווילדע חייעס מן המזרח אין דיגניטס: הם בוכים, הם צורחים, הם משתוללים והם שׂורטים את פניהם.

אפילו בלוויות.

מאז הוא מתעקש להיות בן־ציון.

גם היא זקופה בכורסתה כבת־ציון.

 

בשבע וחצי בערב, ארבעים דקות לאחר שנולד בני, ציוותה עלי אחות חדר הלידה ללכת הביתה.
יצאתי אל החושך והתיישבתי בפיאט שלי. הנחתי את ראשי על ההגה וגעיתי.

 

שם הספר: חדר לשניים
מאת: תמיר להב-רדלמסר

מהדורה ראשונה, מארס 2010
מספר עמודים: 64
פורמט: 16.5X21.5ס"מ
עיצוב העטיפה:
תמיר להב-רדלמסר
על העטיפה: צילום מאת תמיר להב-רדלמסר
כריכה: רכה

מחיר מומלץ: 54 ₪
מסת"ב 978-965-13-1979-2
דאנאקוד: 497-1146





שתפו ספר זה עם החברים



ספרי חרגול ניתנים לרכישה ישירה באתר האינטרנט של הוצאת מודן ובכל חנויות הספרים המקוונות.