בוץ הוא רומן אפל ועמוק, המשלב עוצמה ויזואלית וקצב של סרט פעולה עם רגישות לשונית מפעימה, חדה כסכין. פרח היא צעירה בת עשרים וארבע, פראית, עצמאית, מלאת חיים ובודדה. גידי הוא נער עדין ונשי בן שמונה-עשרה, יתום משני הוריו, המתגורר עם דודתו באחד מפרבריה הדרומיים של תל-אביב. הם מתיידדים ויוצאים לבלות במועדון. הבילוי התמים נקטע באונס אלים שמוות בסופו. מוכים, מבוהלים, כמעט ללא אוויר לנשימה, יוצאים פרח וגידי למסע נואש של אהבה ומנוסה בכל רחבי הארץ, עד לאילת. פרח וגידי הולכים ומשתנים לנגד עינינו. בעמודי הרומן הראשונים הם משורטטים בקווים חדים ובצבעים עזים, כמעט כמו דמויות מתוך קומיקס, אך עם הזמן הולכת ומתגלה מורכבותם, והם הופכים מאנשי שוליים שקולם אינו נשמע לבני-אדם בעלי קלסתר פנים ייחודי ואמירה משמעותית, חריפה ופוצעת. שירי ארצי בוראת עולם מרתק, צבעוני ומדויק מאוד, שנע בשוליה של החברה הישראלית – השוליים שמתוכם מגיחים פרח וגידי, ולתוכם הם מנסים להיעלם על-מנת לחמוק מהמשטרה ומשדי העבר הרודפים אחריהם. בכתיבתה יש יופי מכמיר לב ורגישות פסיכולוגית מצמררת. בוץ הוא רומן שאינו מסתפק בקטנות: הוא צולל למעמקים של אפלה וחסד, אהבה ואלימות, ושולה מתוכם אגדה פלאית, חכמה ומכושפת.