מייד עם סיום השבעה על אשתו עולה נוח על מטוס בדרכו לדרמסאלה. הוא נחוש בדעתו לברוח הרחק ככל האפשר מהזכרונות המרים על ימיה האחרונים ומרגשי האשמה שלו. שם, בעיירה הפסטורלית של הדלאי לאמה, הוא יחפש דרכים לחמוק מכל אלה ואולי ילמד להתמודד עם אבלו. אך הגעגועים והצער מאיימים להכריע אותו. הוא שואל את כל השאלות הלא נכונות בשיעורי הבודהיזם, מגלה שהוא לא באמת בכושר ליוגה ושהאוכל גורם לו לבכות, הוא מסתבך ומסבך כדרכו את הסובבים אותו בהרפתקאות שונות ומשונות, שוקע בפנטזיות ורוקם תוכנית חשאית עם נזירים טיבטים גולים שיחלצו אותו, השד יודע לאן. דרך צלחה, נוח מביא בהומור פרוע ונואש את סיפור המסע לצפון הודו והחיפוש אחר נחמה. בתוכו נשזר סיפור נוגע ללב על מוות בטרם עת, על התאלמנות, יתמות ואהבה. זהו ספרו השלישי של הסופר והפילוסוף התעשייתי נועם זיו. כמו בספריו הקודמים – "יום הולדת שמח, נוח" ו"כל הכבוד, נוח" – גם כאן משמש ההומור המוטרף כדי לספר על אהבה גדולה, שהפעם ניצבת בצל השאלה הקיומית הגדולה מכולן.