יומן מסע שערך המשורר היפני הגדול מאצוּאוֹ בּאשוֹ לצפון האי המרכזי הוֹנשוּ. קטעי פרוזה קצרים משובצים האיקו, הצורה השירית הקשורה ביותר לתרבות היפנית ולמחשבת זן, שבאשו, בן המאה ה-17, העלה לפסגות שרק מעטים הגיעו אליהן אחריו. היומן היפה, המרגש והעמוק הזה, מספרי הזהב של יפן ושל העולם בכלל, מופיע בפעם הראשונה בעברית, ומאויר בציוריו של משורר האיקו חשוב אחר, בּוּסוֹן. מאצואו באשו הוא האיש שאמר לתלמידיו להתבונן בבמבוק, להיות במבוק, ולשכוח אותו כדי לכתוב אותו. הוא האיש שתהה מה עושה שכנו בליל סתיו, איזה טעם יש לקרח בפיו של עכברוש הביבים הצמא, מהו בדיוק קולו של העכביש. איך צווחת הברווזים מלבינה, עמומה. שנים רבות מחייו בילה בדרכים, תוהה על טיבו של מסע ובמסע סיים את חייו, כפי שחזה ורצה. בשנת 1689 יצא למסע בן תשעה חודשים, שאותו הוא מתאר ביומן הפיוטי שלפניכם.