"הכל מוזר במאה השמונה-עשרה, כשבוחנים את הדברים בפרוטרוט," כותב רוברט דארנטון, אחד ההיסטוריונים המקוריים, מעמיקי התובנה והמשעשעים ביותר של זמננו, שהתמחה במאה הגדולה של הצהרת זכויות האדם, מלחמת העצמאות של אמריקה והמהפכה הצרפתית. בצירוף נדיר של למדנות וכושר סיפור הוא מראה לנו שלא רק לוושינגטון היו שיניים תותבות, אלא גם לעידן המאורות כולו - שהוא לא היה באמת מקור כל הקידמה של העולם המודרני, ולפיכך גם לא של כל העוולות שמייחסים לו. דווקא משום שהוא יודע לצמצם את תנועת ההשכלה למימדיה האמיתיים הוא מצליח להצביע על חשיבותה הגדולה במערכה לשינוי הלבבות ולתיקון מוסדות השלטון. דמויות מוכרות כביכול כוולטר, רוסו, פרנקלין וג'פרסון יוצאות מהמכבש האלגנטי שלו רעננות ועזות מתמיד, והעבר שהוא חושף בפני הקורא אינו סתם מקום אחר, אלא מקום פרוע ומבלבל, בלתי צפוי, מרתק ושווה ביקור.