על "חוזרים בתשובה" שומעים הרבה: אנשים שמסיבות שונות נטשו את היהדות החופשית של בית הוריהם, והתחילו לקיים מצוות, ואפילו ניתקו את קשריהם עם העולם הרחב ונספחו אל קהילות החרדים. זהו תהליך שסופו תרבות סגורה, המבטיחה תשובה לכל שאלה. עניינו של ספר זה הוא התהליך ההפוך: זהו מסמך מרתק המכיל 14 מונולוגים של מה שנהוג לכנות חוזרים בשאלה. גברים ונשים שנולדו אל תוך קהילה דתית מגוננת והעזו בכל זאת לשאול, אנשים שמאסו באור האחד, המוגבל, והעדיפו עליו את אי-הבהירות של חברה פתוחה, תרבות שמציעה תשובות שונות ומתירה לשאול שאלות חדשות, ומשאירה בידי היחיד את הזכות, והחובה, לבחור בעצמו. זה אינו מעבר קל, וכל אחד מארבעה-עשר הגברים והנשים, שאיתם שוחח שמעון לב (בעצמו יוצא החינןך הדתי-לאומי) ושאת דבריהם העלה על הכתב כמונולוגים - עשה אותו בדרכו המיוחדת לו, והבודדה מאוד. בניגוד לחברה שממנה יצאו, בעולם החופשי איש לא חיכה להם ואיש לא תמך בהם. עיקר הדברים אינו פוליטי, אבל לגבי רוב המשתתפים אפשר לומר כי משלמדו לשאול ומצאו להם קול אישי, לא רק גילו עולם מורכב ועשיר יותר, אלא גם פקחו את עיניהם לראות את העוול הנורא שעושה המשיחיות הדתית-לאומנית, יחד עם חסידיה החילונים, לגר היושב בתוכנו.