השפה, אולי יותר מכל דבר אחר, היא מה שמאפיין בני-אדם. שפות מורכבות ורבות-פנים הן נחלתם של השבטים הנידחים ביותר והתרבויות הקדומות ביותר, ועם זאת ברור לרובנו שהשפות לא היו קיימות מאז ומעולם, שהן לא ניתנו לנו על-ידי אלוהים ושאיש לא המציא אותן. הן נולדו מתישהו והתפתחו איכשהו, אבל איך? גיא דויטשר מציע בגלגולי לשון הסבר מקורי, מרתק ומשכנע לשאלה. בצירוף של העזה ותבונה הוא מתבסס על תגליות חדשות בבלשנות מודרנית וחושף את כוחות היצירה הנעלמים שפועלים בתקשורת בין בני-אדם. הוא מראה שכמו בגיאולוגיה על-פי לייל או באבולוציה על-פי דארווין, אותם תהליכים המתחוללים נגד עינינו בשפות השונות, תהליכים חוזרים ונשנים של הרס ובנייה, יכולים להסביר איך מהמילים הראשונות של האדם הקדמון יכלה להיווצר המורכבות המופלאה של כל שפה אנושית, איך נולדו ונולדים יצורים לשוניים חדשים, מילים, משמעויות ומבנים תחביריים. בספרו המלומד והמשעשע כאחד עובר דויטשר בזריזות מפתיעה מבבלית עתיקה לטורקית מודרנית, מאנגלית של ימי-הביניים לעברית עכשווית, ולשפות רבות אחרות, ומביא שלל דוגמאות מאירות עיניים לסיפור הדרמטי של אותם כוחות מסתוריים שהולידו את הדבר המופלא הזה, שפת בני-אדם.