פרידריך הלדרלין, 1843-1770, מגדולי השירה הגרמנית ושירת העולם בכלל, כתב את מיטב שירתו בשנות השלושים לחייו, ואחר-כך שקע בדמדומי מחלת -נפש חשוכת מרפא. בשירתו יש משום ניסיון הירואי למזג את העולם האלילי של יוון הקדומה, עם המונותיאיזם הנוצרי, את דיוניסוס עם ישו - וזאת בלשון המשלבת את הארכאי עם יסודות נועזים של פירוק וקיטוע, המקפיצים את שירתו מאה שנים קדימה, אל לב-לבה של השירה המודרנית. שמעון זנדבנק, חתן פרס ישראל לתרגום שירה, 1996, תרגם בין השאר את 'סיפורי קנטרברי' לצ'וסר, את הסונטות של שקספיר, מבחר משירי צלאן, ייטס, רילקה ועוד.
מן הביקורת:
אין חובב שירה שלא יחמוד את מבחר השירים הנפלא הזה, אבל גם מי שאינו חובב שירה במיוחד יכול להפוך לכזה עם קריאת שיריו של הלדרלין. משורר מהפכן בתרגום נפלא.”
בתיה גור, הארץ )גלריה) 24/02/05
פרק מן הספר
© כל הזכויות שמורות 2005-2004 לחרגול הוצאה לאור בע"מ
אל אלות הגורל
רַק עוֹד קַיִץ אֶחָד תְּנוּ לִי, הָאַדִּירוֹת,
וּסְתָו אֶחָד, שֶׁיַּבְשִׁיל שִׁירִי,
שֶׁאָז, יוֹתֵר בְּרָצוֹן, שְׂבַע מַנְגִּינָה
מְתוּקָה, לוּ יָמוּת לִבִּי עָלַי.
הַנֶּפֶשׁ, שֶׁנִּטְּלָה זְכוּתָהּ הָאֱלֹהִית
מִמֶּנָּה בְּחַיֶּיהָ, גַּם בִּשְׁאוֹל לֹא תָּנוּחַ;
אֲבָל אִם הַקָּדוֹשׁ, אִם הַיָּקָר
לְלִבִּי, אִם הַשִּׁיר יִצְלַח בְּיָדִי –
בְּרוּכָה תִּהְיִי, דּוּמִיַּת צַלְמָוֶת.
אֲנִי אֶהְיֶה שָׁלֵו. גַּם אִם נִבְלִי
לֹא יְלַוֵּנִי מַטָּה. פַּעַם אַחַת
חָיִיתִי, כָּאֵלִים. דַּי בְּכָךְ.
מחצית החיים
צְהֻבַּת אַגָּסִים גּוֹהֶרֶת
וּבִשְׁלַל וַרְדֵי-בָּר
הָאָרֶץ עַל הָאֲגַם,
הוֹ בַּרְבּוּרִים מְתוּקִים,
וּשְׁכוּרֵי נְשִׁיקוֹת
תִּטְבְּלוּ רָאשֵׁיכֶם
בְּמַיִם קְדוֹשִׁים צְלוּלִים.
אַלְלַי, מִנַּיִן אֶקַּח, עִם בּוֹא
הַחֹרֶף, אֶת הַפְּרָחִים, וּמִנַּיִן
אֶת אוֹר הַחַמָּה
וְצִלְלֵי הָאֲדָמָה?
אִלְּמוֹת וְקָרוֹת נִצָּבוֹת
הַחוֹמוֹת, בָּרוּחַ
חוֹרְקוֹת שַׁבְשָׁבוֹת.
מהו אלוהים
מַהוּ אֱלֹהִים? לֹא נוֹדָע, אַךְ
מָלְאוּ פְּנֵי הַשָּׁמַיִם
סְגֻלּוֹתָיו. כִּי הַבְּרָקִים
חֲרוֹן אֵל הֵם. כְּכָל שֶׁדָּבָר אֵינוֹ
נִרְאֶה, כֵּן הוּא נוֹהֶה אֶל הַזָּר. וְהָרַעַם
תְּהִלַּת אֵל הוּא. אַהֲבַת הָאַלְמָוֶת
אַף הִיא, כְּמוֹ שֶׁלָּנוּ,
קִנְיַן אֵל.