פרק מן הספר

© כל הזכויות שמורות 2011 לחרגול הוצאה לאור בע"מ ולהוצאת עם עובד בע"מ, תל-אביב

אלגיה I

דַּבְּרוּ-נָא אֵלַי, אֲבָנִים! אַרְמוֹנוֹת, הַשְׁמִיעוּ קוֹל,

פְּצוּ פִּיכֶם, רְחוֹבוֹת! אֵל-הַמָּקוֹם, הִתְנַעֵר!

בֵּין חוֹמוֹת הַקֹּדֶשׁ שֶׁלָּךְ, רוֹמָא נִצְחִית,

נְשָׁמָה הוֹמָה בַּכֹּל; רַק לִי הַכֹּל מַחֲרִישׁ.

מִי בְּאָזְנִי יִלְחַשׁ? בְּאֵיזֶה חַלּוֹן תִּשָּׁקֵף לִי

הַדְּמוּת הַמְּתוּקָה שֶׁתַּבְעִיר וּתְחַיֶּה אֶת רוּחִי?

הַעוֹד לֹא אֲנַחֵשׁ בְּאֵילוּ דְּרָכִים אֲהַלֵּךְ

אֵלֶיהָ וּמִמֶּנָּה, מְכַלֶּה שְׁעוֹתַי בְּשִׁטּוּט?

עוֹדֶנִּי תָּר כְּנֵסִיּוֹת, הֵיכָלוֹת, חֳרָבוֹת מִקֶּדֶם,

כְּמִנְהַג אִישׁ נָבוֹן הַמְנַצֵּל מַסָּעוֹת כָּרָאוּי.

אַךְ כָּל זֶה יַחֲלֹף בִּמְהֵרָה, וְרַק מִקְדָּשׁ יָחִיד,

מִקְדַּשׁ אָמוֹר, יִוָּתֵר לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַמְקֻדָּשׁ.

כֵּן, אַתְּ הָעוֹלָם, רוֹמָא, אַךְ בְּלֹא אַהֲבָה

לֹא הָיָה הָעוֹלָם עוֹלָם, לֹא הָיְתָה רוֹמָא רוֹמָא.

אלגיה II

לְא­ֹשֶר כָּזֶה לֹא פִּלַּלְתִּי. הִנְחָה אוֹתִי אָמוֹר

בַּעֲצָתוֹ הַטּוֹבָה לְהַשְׁאִיר אַרְמוֹנוֹת אַחֲרֵי גֵּו.

מִי כָּמוֹהוּ יוֹדֵעַ (וְגַם לִי הִתְבָּרֵר בֵּינָתַיִם),

מַה נֶּחְבָּא מֵאֲחוֹרֵי הַטַּפֶּטִים בִּטְרַקְלִינֵי הַזָּהָב.

עִוֵּר תִּקְרְאוּ לוֹ? פִּרְחָח? מִי כָּמוֹנִי, הוֹ אָמוֹר,

יוֹדֵעַ אוֹתְךָ, אֵל פִּקֵּחַ, חֲסִין פִּתְיוֹנוֹת!

אֲנַחְנוּ לֹא נִתְפַּתֵּינוּ -- לֹא לַחֲזִית מְפֹאֶרֶת,

לֹא לִגְזוּזְטְרָה גַּנְדְּרָנִית, לֹא לְחָצֵר הֲדוּרָה.

עָבַרְנוּ בִּיעָף עַל פְּנֵיהֶן, וְשַׁעַר תַּחְתּוֹן חִנָּנִי

קִדֵּם אֶת פְּנֵי הַמַּנְחֶה וְאֶת פְּנֵי הָעוֹתֵר כְּאֶחָד.

שָׁם הוּא גּוֹמֵל לִי הַכֹּל, שָׁם מְקַיֵּם וּמְסַיֵּעַ,

זוֹרֶה בְּדַרְכִּי מִדֵּי יוֹם וְרָדִים רַעֲנַנִּים.

גַּן-עֵדֶן עֲלֵי אֲדָמוֹת! -- הֲיֵשׁ לָךְ, בּוֹרְגֶּזֶה,

אוֹ לָךְ, נִיפּוֹטִינָה, לְהַצִּיעַ יוֹתֵר לְדוֹדֵךְ?

סְעוּדָה וּמְסִבָּה, קְלָפִים, אוֹפֶּרָה, נֶשֶׁף,

כֻּלָּם רַק גּוֹזְלִים מֵאָמוֹר אֶת מֵיטַב שְׁעוֹתָיו.

הַבּוּז לְתַמְרוּק וְאִפּוּר! הַאֵין חֲצָאִית שֶׁל בְּרוֹקַד

צוֹנַחַת בַּסּוֹף לֹא פָּחוֹת מִשִּׂמְלָה שֶׁל צֶמֶר?

וְאִשָּׁה הַמְבַקֶּשֶׁת לִכְבֹּש אֶת דּוֹדָהּ אֶל שָׁדֶיהָ,

לֹא רָאוּי שֶׁתִּפְרֹק אֶת שִׁרְיוֹן תַּכְשִׁיטֶיהָ תְּחִלָּה?

תַּחְרָה וּפְנִינִים, בִּטְנָה וְעַצְמוֹת לִוְיָתָן

לֹא צָרִיךְ לְסַלְּקָם כְּדֵי שֶׁהַגְּבֶרֶת תֻּרְגַּשׁ?

לָנוּ יֵשׁ קִצּוּר דֶּרֶךְ! הִנֵּה שִׂמְלֹנֶת הַצֶּמֶר

שֶׁפִּתַּח הַיָּדִיד כְּבָר צוֹנַחַת לָהּ קֵפֶל עַל קֵפֶל.

בִּכְסוּת דַּקִּיקָה שֶׁל פִּשְׁתָּן נִשֵּׂאת הַיַּלְדֹּנֶת,

כְּמוֹ בִּזְרוֹעוֹת הָאוֹמֶנֶת, יָשָׁר לַמִּטָּה.

בְּלִי מִזְרָנִים רְקוּמִים וּבְלִי וִילָאוֹת שֶׁל מֶשִׁי

נִצָּב הַמִּשְׁכָּב הַכָּפוּל בְּמֶרְחַב הַחַדְרוֹן.

לְקַבֵּל מִידֵי יוּנוֹ עֹנֶג כָּפוּל, מוּטָב הָיָה לוֹ

לְיוּפִּיטֶר אִלּוּ הָיָה אָדָם בֶּן-תְּמוּתָה:

לָנוּ יִנְעַם אָמוֹר עֵירֹם, אֲמִתִּי --

וְהַצְּלִיל הֶעָרֵב שֶׁל נִדְנוּד הַמִּטָּה הַחוֹרֶקֶת.