פרק מתוך הספר

© כל הזכויות שמורות למודן הוצאה לאור ולחרגול הוצאה לאור

הורטיוס

החורף מתפוגג

מלטינית: מאיה ערד

הַחֹרֶף מִתְפּוֹגֵג, רוּחַ אָבִיב נוֹשֶׁבֶת,

כְּבָר גּוֹרְרִים אֶת הַסְּפִינוֹת לַיָּם.

הַדִּיר כְּבָר צַר לַצֹּאן, בַּבַּיִת צַר לָשֶׁבֶת,

הַכְּפוֹר מֵהַשָּׂדוֹת כְּבָר נֶעֱלַם.

לְאוֹר יָרֵחַ וֶנוּס עִם עַלְמוֹת הַיֹּפִי

שָׁרוֹת מִזְמוֹר. הַנִּימְפוֹת בְּרַגְלָן

רוֹקְעוֹת רִקּוּד, כְּשֶׁבַּסַּדְנָה קִיקְלוֹפִּים

חוֹשְׁלִים סוּפוֹת בְּהַשְׁגָּחַת ווּלְקַן.

עַכְשָׁו נִשְׁזֹר הֲדַס עַל רֹאשׁ מָשׁוּחַ שֶׁמֶן

אוֹ פְּרִי הָאָרֶץ, זֵר פִּרְחֵי אָבִיב,

עַכְשָׁו נַקְרִיב לְפַּן, בְּיַעַר חַף מִשֶּׁמֶשׁ,

טָלֶה, אוֹ גְּדִי עִזִּים, אִם יַעֲדִיף.

הַמָּוֶת, סֶסְטִיוּס, חִוֵּר, שׁוֹחֵר לַטֶּרֶף

בְּמִגְדְּלֵי מַלְכוּת, בִּקְתּוֹת דַּלִּים.

עֲזֹב תִּקְווֹת גְּדוֹלוֹת. חַיֵּינוּ הֵם רַק הֶרֶף,

הִנֵּה הַלַּיְלָה בָּא, וְהַצְּלָלִים

כְּבָר יַעַטְפוּ אוֹתְךָ. וְאַךְ תִּהְיֶה מֵעֵבֶר,

לֹא תְּנַצֵּחַ עוֹד עַל הַמִּשְׁתִּים.

לֹא תִּתְעַנֵּג עַל לִיקִידֶס, תְּשׁוּקַת כָּל גֶּבֶר,

שֶׁיִּתְבַּגֵּר - אֶל אַהֲבַת נָשִׁים.

אבו נוּואס

בחמאם

מערבית: עמרי לבנת

וּבַחַמָּאם תֶּחֱזֶה בְּכָל סוֹדוֹת הַמִּכְנָסַיִם.

כָּאן יִתְגַּלּוּ מֵאֲלֵיהֶם, אִם אַךְ תַּשְׁפִּיל עֵינַיִם,

פִּלְחֵי־עַכּוּז כְּמוּסִים שֶׁל נְעָרִים דַּקֵּי־מָתְנַיִם,

וְהַגְּבָרִים הוֹגִים בְּרָכָה לְאַלְלָהּ בַּשָּׁמַיִם.

יָפֶה אַתָּה, חַמָּאם, לַלֵּב יָקַרְתָּ שִׁבְעָתַיִם,

חֲבָל עַל הַפּוֹרְשִׂים מַגֶּבֶת וּמְכַסִּים טְפָחַיִם!

מוחמד ג'לאל א־דין רוּמי

מפרסית: ראובן נמדר

אַתָּה הָאָהוּב וְאַתָּה הָאוֹיֵב, אַהֲבָה מְאַכֶּלֶת קְרָבַיִם - אַתָּה

אַתָּה אֲהוּבִי וְאַתָּה הוּא אוֹיְבִי - אָנָּא תְּמֹךְ בִּי, אָדוֹן; שְׁמֹר נָא אוֹתִי.

אַתָּה זַךְ כַּנַּחַל וְאַתָּה הוּא הָרוּחַ. הַכּוֹבֵשׁ, הַנִּכְבָּשׁ, שְׁנֵיהֶם יַחַד - אַתָּה

אַתָּה הוּא פִּצְעוֹ שֶׁל לִבִּי הַשָּׁסוּעַ - עַל מִפְתַּן בֵּית הַסּוֹד הֵן הוֹתַרְתָּ אוֹתִי.

אַתָּה הוּא הָאוֹר וְאַתָּה הַשִּׂמְחָה, נִצְחוֹנוֹ שֶׁל הַטּוֹב בָּעוֹלָם הוּא אַתָּה

אַתָּה חֲמַקְמַק כְּמוֹ צִפּוֹר בַּמִּדְבָּר - בַּמִּרְדָּף אַחֲרֶיךָ הִתַּשְׁתָּ אוֹתִי.

אַתָּה הַטִּפָּה וְאַתָּה הוּא הַיָּם, הַחֶסֶד וְגַם הֶחָרוֹן הֵם אַתָּה

אַתָּה הַסֻּכָּר, הַמָּתוֹק וְהַמַּר - רַחֲמִים, אַל תּוֹסִיף לְיַסֵּר כָּךְ אוֹתִי.

אַתָּה הוּא הַשֶּׁמֶשׁ וְאַתָּה הַיָּרֵחַ, גַּן הָעֵדֶן שֶׁל כָּל הַתִּקְווֹת הוּא אַתָּה

אַתָּה מִסְתַּתֵּר בְּגַנְּךָ הַנָּעוּל - אֲהוּבִי, רַק הַפַּעַם הַכְנֵס נָא אוֹתִי.

אַתָּה חֹם הַיּוֹם וְאַתָּה הַצָּמָא, פִּרְיוֹ שֶׁל עָמָל מְפָרֵךְ הוּא אַתָּה

אַתָּה הוּא הַכַּד, צִנָּתָם שֶׁל הַמַּיִם - שְׁבֹר צִמְאִי זֹאת הַפַּעַם, הַשְׁקֵה נָא אוֹתִי.

אַתָּה הַפִּתָּיוֹן וְאַתָּה הַמַּלְכֹּדֶת, הַגָּבִיעַ, הַכַּד וְהַיַּיִן - אַתָּה

אַתָּה הָעִסָּה וְאַתָּה גַּם הַלֶּחֶם - הֲרֵי טֶרֶם סִיַּמְתָּ לָלוּשׁ גַּם אוֹתִי.

אַתָּה הוֹפַעְתָּ פִּתְאֹם בְּחַיַּי, אֶת דַּרְכֵי־לִבִּי טָרַפְתָּ, אַתָּה

אַתָּה נֶעֱלַמְתָּ, יָצָאתָ לַדֶּרֶךְ, רַק עִם שֶׁפַע מִלִּים הוֹתַרְתָּ אוֹתִי.

קלוד לה־פּטי

הספד לז'אק שוסון

מצרפתית: דורי מנור

שׁוֹסוֹן בִּישׁ־הַמַּזָּל עָלָה עַל הַמּוֹקֵד,

חוֹבֵב גְּבָרִים יָדוּעַ וּמְקֻרְזַל־שֵׂעָר.

לְטֹהַר מִדּוֹתָיו מוֹתוֹ הָיָה גַּלְעֵד -

כִּי מָוֶת אֲצִילִי מִזֶּה לֹא יְתֹאַר.

הוּא שָׁר אֶת שִׁיר הָאֵבֶל בְּחִיּוּךְ כּוֹבֵשׁ,

לָבַשׁ בְּלִי לְמַצְמֵץ אֶת כְּתֹנֶת הַכָּבוֹד,

וּמִן הַמַּאֲכֹלֶת, מִתְּלוּלִית הָאֵשׁ,

הֵישִׁיר אֶת מַבָּטוֹ לַמָּוֶת בְּלִי לִרְעֹד.

לַשָּׁוְא שִׁדְּלוֹ הַכֹּמֶר וְלַשָּׁוְא סוֹבֵב אֶת

הַצְּלָב מֵעַל רֹאשׁוֹ: בְּאֶמְצַע הַשַּׁלְהֶבֶת,

כְּשֶׁנִּשְׁמָתוֹ עָמְדָה לִפְרֹחַ, הַנָּבָל

הִפְנָה אֶל הַשָּׁמַיִם אֶת אַחֲרִיתוֹ,

וּכְמוֹ בִּקֵּשׁ לָדַעַת טוֹב גַּם בְּמוֹתוֹ,

חָשַׂף אֶת יַשְׁבָנוֹ לְנֹכַח הַקָּהָל.

ג'ון וילמוט, הרוזן מרוצ'סטר

זֶמֶר

מאנגלית: רונן סוניס

בְּאִשָּׁה הִתְאַהַבְתָּ? חֲמוֹר בֶּן חֲמוֹר!

תְּשׁוּקָתְךָ מַשְׁמִימָה, טַעַמְךָ הוּא נוֹרָא

אִם לְשֵׁם אָשְׁרְךָ הִתְעַקַּשְׁתָּ לִבְחֹר

בַּיְצוּר הַטִּפְּשִׁי בְּיוֹתֵר שֶׁנִּבְרָא.

רַק סַבָּל אוֹ סַיָּס, שֶׁיַּרְוִיחוּ לַחְמָם

בְּמִקְצוֹעַ בָּזוּי הָרָאוּי רַק לְעֶבֶד,

יְמָרְקוּ לְאוֹרֶלְיָה אֶת פֶּתַח רַחְמָהּ

וְכָךְ יִצְטַיְּדוּ לַזִּקְנָה וְלַקֶּבֶר.

שָׁלוֹם לָךְ, אִשָּׁה! עַד הַבֹּקֶר הַשְׁכֵּם

אֲבַלֶּה מֵעַתָּה בְּכָל לַיְלָה וָלֵיל

וְאוֹלִיד שְׁנִינֻיּוֹת עַל כּוֹסִית שֶׁל מַשְׁקֶה

בְּחֶבְרַת יְדִידִי הַמֻּשְׁחָת הַהוֹלֵל.

תְּנוּ לִי אֹשֶר וְעֹשֶר וְכֹשֶר וְיַיִן

וְאִם אַהֲבָה תְּנַקֵּר בַּלְּבָבוֹת -

הֲרֵי מְשָׁרְתִי, נַעַר רַךְ וִיפֵה־עַיִן,

שָׁוֶה לְפָחוֹת אַרְבָּעִים נְקֵבוֹת.

איתי רון

וְכָךְ הוּא יָפְיְךָ: אָרוּג בְּתוֹךְ סָדִין

אֲשֶׁר פָּרַשְׂתִּי לִכְבוֹדוֹ, מַעֲשֵׂה פִּשְׁתָּן צָפוּף,

עוֹר מָתוּחַ כְּמוֹ אוֹר, כְּמוֹ בֶּגֶד גּוּף,

יֹפִי שֶׁאֵינוֹ נִקְמָט, חָלָק כְּזַג תְּמָרִים,

רַעַד הַמַּגָּע מַשִּׁיב אֲוִיר, מְרַפְרֵף כִּמְנִיפָה,

וְנִיחוֹחוֹ מֵגִיחַ, מְפַתֶּה כְּמַאֲפֵה שְׁמָרִים,

אֲשֶׁר הָיְתָה אִמִּי אוֹפָה.

וְכָךְ הוּא יָפְיְךָ: רְצוּעוֹת חָלָב, זָהָב,

שֶׁחֲרַכֵּי הַתְּרִיס בּוֹצְעִים בּוֹ.

הָבְנֶה שֶׁנְהָב, הָבְנֶה שֶׁנְהָב

צְלִיל צָלוּל וַאֲצִילִי צוֹלֵל לְתוֹךְ לֵילוֹ

וּקְצוֹת אֶצְבְּעוֹתַי הַהוֹפְכוֹת אוֹתוֹ לְצֶ'מְבָּלוֹ.

שרון אס

המשוגעת בעליית הגג

לַיְלָה חַם וִירֵחַ־תַּעַר

מִתְנוֹצֵץ. הַאִם נִהְיֶה הַלַּיְלָה

הָאִשָּׁה הַמְשֻׁגַּעַת, זוֹ שֶׁאֵין

לָהּ מִטָּה וְאוֹכֶלֶת לֶחֶם

מִקַּרְקָעִית נָהָר שָׁחֹר?

אֵינֶנּוּ יְכוֹלוֹת לִישֹׁן הַלַּיְלָה לְיַד הַיָּשֵׁן.

חַיֵּינוּ הַקּוֹדְמִים וְחַיֵּינוּ הַבָּאִים

מְחַיְּכִים בְּפֶה חֲסַר שִׁנַּיִם

עַד שֶׁצְּמַרְמֹרֶת עוֹבֶרֶת בַּפָּנִים הָעֲיֵפוֹת.

בְּתוֹךְ הַנַּעֲלַיִם

מַצִּיעוֹת הַחַיּוֹת הַקְּטַנּוֹת אֶת מִטּוֹתֵיהֶן.

אֲנַחְנוּ פַּחְדָנִיּוֹת הַלַּיְלָה.

בִּמְיֻחָד בֵּין אַרְבָּעָה קִירוֹת.

אֵין סִכּוּי שֶׁאִישׁ חָדָשׁ

יִפְגֹּש אוֹתָנוּ בָּאַמְבָּט,

יַחְלִיק עַל גַּבֵּנוּ -

אֲנִי וְהַמְטֹרֶפֶת הוֹלְכוֹת

מֵהָעֵץ הַמְזַמֵּר חֲרִישִׁית בֶּחָצֵר

עַד הַחַשְׁמַל הַתָּלוּי כְּכָנָף

בַּמְּנוֹרָה. לֹא נִצְחַק כַּאֲשֶׁר נַבְעִיר אֶת הַבַּיִת

פָּשׁוּט נָנוּחַ, קְצָת נָנוּחַ בְּתוֹךְ הַלֶּהָבוֹת

בְּתוֹךְ כְּאֵב גָּדוֹל יוֹתֵר מִלָּשׁוֹן כְּרוּתָה, מֵאַהֲבָה שֶׁאֵפֶר נוֹצֵץ

בִּשְׁעָרָהּ וּמֵהַיָּשֵׁן שֶׁאֵינוֹ מִתְעוֹרֵר

לַמְרוֹת הַקִּירוֹת שֶׁנּוֹפְלִים

לַמְרוֹת הַנָּהָר שָׁחֹר וְקַר שֶׁנָּבַח

עָלֵינוּ לָצֵאת מֵהַשְּׂמִיכָה, לִנְדֹּד

לִנְדֹּד עַד הָאֵשׁ - עַד הַמַּעֲשֶׂה

שֶׁלֹּא תִּהְיֶה מִמֶּנּוּ

חֲזָרָה